המוסד לביטוח לאומי - ויצמן נ' בי"ח הדסה עין כרם ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשה לחייב את המל"ל לדאוג כי הנפגע ישיב לשאלון בתצהיר.

מדובר בתביעת שיבוב של המל"ל כלפי הנתבעים על יסוד תגמולים ששילם לנפגע.

הבקשה נסמכת על הוראת סעיף 328(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, המחייבת את הזכאי לגמלה הוא הנפגע להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למל"ל במימוש זכויות החזרה העומדות לו על פי דין.

המל"ל מתנגד לבקשה, בציינו כי אין הוראה בדין המחייבת אותו לדאוג לקבל תצהיר מטעם מי שאינו בעל דין.

עיון בתקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מעלה כי שאלון יכול שיהא ממוען אך ורק למי מבעלי הדין, וברי כי הנפגע אינו נמנה על אלה.

ואכן, בספרות ובפסיקה נקבע כי בית המשפט אינו מוסמך להורות לבעל דין להשיג תצהיר תשובה לשאלון מאדם שאינו בעל דין, או מנציגו של בעל דין (י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית) בע' 450, ע"א 218/63 מדינת ישראל נגד ריבק, ת.א. (חי') 881/05 המל"ל נגד רמפלט ציפוי מתכת בע"מ). הנפגע אינו עונה על הגדרת בעלי מעמד אלה.

אמנם יתכן שניתן לטעון כי לבית המשפט סמכות טבועה ליתן כל החלטה שיש בה כדי לקדם את ההליך והצדק (ת.א. (ת"א) 44406/07 המל"ל נגד עירית מודיעין), אלא שגם אם קיימת סמכות טבועה, יש לעשות בה שימוש בצמצום רק באותם מקרים ששורת הצדק מחייבת התערבות.

בתיק שלפניי אינני סבורה כי יש הצדקה לחייב את המל"ל בהשגת תצהיר תשובות לשאלון מהנפגע, ואינני סבורה גם כי יש טעם בשלב זה לחייבו במתן תשובות לשאלון באמצעות נציג המל"ל לאחר קבלת מידע מהנפגע. אין בעובדה שלנפגע חובות במישור יחסיו עם המל"ל, כדי לחייב את המל"ל במישור יחסיו עם הנתבעים לפעול שלא בהתאם להוראות הדין.

עם זאת, לאור העובדה שלא צויין כי יש קושי בשיתוף פעולה מצד הנפגע, ודומה דווקא ממסירת תצהיר הנסיבות כי הנפגע נכון לשתף פעולה, טוב יעשו הצדדים אם ינסו להגיע בהסכמה ובהידברות למנגנון שיאפשר לנתבעים לקבל לידיהם מראש את מירב הפרטים, באופן שיש לקוות יביא ליעול ההליך הדיוני שלפניי.

לפיכך הבקשה נדחית. אין מקום לחיוב בהוצאות בנסיבות העניין.

ניתנה היום, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: